מטרתו של מאמר איכותי היא להקנות לקורא ידע משפטי בתחום מסוים. כדי להשיג מטרה זו, יש לדעת כיצד לכתוב מאמר בתחום המשפט. במאמר זה אסביר איך לכתוב מאמר משפטי בצורה נכונה ויעילה.
על הכותב לתכנן מראש את תוכן מאמרו
כותב המאמר צריך להחליט מה הוא רוצה לכתוב במאמרו, עוד בטרם הוא מתחיל את עבודת הכתיבה באופן מעשי.
אין הכוונה, כמובן, שהכותב יתכנן מראש את מאמרו "מילה במילה". הציפייה היא שהכותב יידע מראש מה יהיה תוכן מאמרו ברמה הכללית. למשל, אחד האמצעים שמושכים את תשומת ליבו של הקורא, וגורמים לו להתעניין יותר בקריאת המאמר, הוא חלוקת המאמר לתתי כותרות.
מאמר שכתוב, מבחינה צורנית, כמעין נאום – כלומר כרצף של מילים ללא כל הפרדה או חלוקה כלשהי ביניהן – נראה כמאמר משעמם למדי, שייתכן ומי שיתחיל לקרוא אותו – לא יעשה זאת עד סופו. כותב המאמר צריך לקבוע מראש כמה תת כותרות יכיל המאמר,
ומה יהיה שמה של כל תת כותרת, כלומר – במה כל תת כותרת תעסוק.
בנוסף, פעמים רבות, מאמרים משפטיים צריכים להיות מוכנים עד זמן מסוים. תכנון תוכן המאמר בקווים כלליים עוד בטרם תחילת הכתיבה באופן מעשי, יחסוך לכותב המאמר זמן רב במהלך הכתיבה עצמה. כותב שלא יתכנן את תוכן מאמרו מראש, יבזבז,
ככל הנראה, זמן רב במהלך הכתיבה – למשל, על חיפוש מידע רלוונטי, ועוד בטרם זאת, על מחשבה, כאמור, על תוכן המאמר.
על הכותב לבחור בתבונה את המקורות שעליהם הוא מסתמך
לעתים, כאמור, כותבי מאמרים משפטיים צריכים לחפש מידע הרלוונטי למאמרם, על מנת לבסס את תוכנו. ואולם, לא כל מידע שמוצא כותב משפטי, בהכרח מתאים לביסוס תוכן מאמרו.
למשל, אם הכותב נתקל במידע, כביכול רלוונטי, בפייסבוק, שנכתב על ידי אדם שחסר כל זיקה לתחום המשפט, או לחילופין מתבסס על מאמר שנכתב על ידי פסיכולוג – עליו להבין שלא מדובר במקור שכדאי להסתמך עליו לצורך כתיבת מאמר משפטי, שכן ייתכן והוא מכיל מידע הסובל מאי אלו אי דיוקים.
לעומת זאת, אם הכותב נתקל במידע מסוים באתר של משרד עורכי דין – ככל הנראה מדובר במידע אמין ומהימן דיו, ואפשר להסתמך עליו לצורך כתיבת מאמר משפטי.
מכאן שהכותב צריך לכתוב בתבונה את המקורות שעליהם הוא מסתמך, ולא לצאת מנקודת הנחה שכל מקור המכיל מידע שעל פניו נראה רלוונטי לביסוס תוכן מאמרו – הוא אכן כזה.
בסיום כתיבת המאמר – יש לקרוא את כולו פעם נוספת
לאחר שהכותב מסיים לכתוב את מאמרו, חשוב שהוא יקרא אותו פעם נוספת, מתחילתו ועד סופו. המטרה של קריאת כל המאמר, לאחר שהוא כבר "מוכן" לכאורה, היא לוודא שהוא אכן נכתב לשביעות רצונו של הכותב עצמו.
במהלך הקריאה החוזרת, הכותב עלול להיתקל ב:
- שגיאות כתיב שנוצרו כתוצאה מכתיבה מהירה
- ניסוחים שגויים או מסורבלים, שנוצרו כי הוא התלבט לגביהם, ובינתיים המשיך לכתוב את המאמר ושכח לתקן
- מידע המופיע יותר מפעם אחת, שכן בתחילה התלבט הכותב על איזה מקור להסתמך, הכניס למאמר את שני המקורות ושכח למחוק אחד
- מידע שגוי, אותו הכניס הכותב למאמר, אך בהמשך הבין כי מידע זה אינו נכון אך הוא שכח למחוק אותו
כדי שהקורא לא ייחשף למאמר המכיל דברים כאלה, על הכותב לקרוא את המאמר מתחילתו ועד סופו לאחר שהוא מסיים, כביכול, לכתוב אותו.
לסיכום, כדי לכתוב מאמר משפטי בצורה נכונה ויעילה, על הכותב לתכנן מראש את תוכן מאמרו – בין היתר, כדי לחסוך זמן במהלך הכתיבה עצמה. כמו כן, על הכותב לבחור בתבונה את המקורות שעליהם הוא מסתמך – שכן לא כל מידע שהוא מוצא, בהכרח מתאים לביסוס תוכן מאמרו.
בנוסף, לאחר שהכותב מסיים לכתוב את מאמרו, עליו לקרוא אותו מתחילתו ועד סופו. זו מעין "ההזדמנות האחרונה" לתקן שגיאות כתיב וניסוחים שגויים או מסורבלים, למחוק מידע המופיע במאמר יותר מפעם אחת, או מידע שגוי המופיע במאמר – כדי שהקורא לא ייחשף למאמר המכיל דברים כאלה.