מתי צו למניעת הטרדה מאיימת הוא הפתרון לסכסוך שכנים?

סכסוכי שכנים היו מאז ומעולם "מכת מדינה" בעוצמות כאלה ואחרות ובייחוד בשנים האחרונות, עת כל בניין חדש שנבנה מונה מאות דיירים, מבוגרים וילדים, מה שהביא לעלייה של עשרות אחוזים בסבירות קיומם של חיכוכים יומיומיים בין הדיירים.

 אך מה כאשר עוצמת החיכוכים "עולה רמה"? כאשר התנהלות של דייר כלפי האחר גובלת בהטרדה של ממש, אשר הופכת את חייו של המוטרד ובני משפחתו לבלתי נסבלים ואפילו למצב בו המוטרד חש איום יומיומי מתמיד? כאן- כנראה שצו למניעת הטרדה מאיימת יצליח לפתור את העניין.

 הטרדה מאיימת – הגדרת החוק

אמנם נהוג לשמוע על המונח "הטרדה מאיימת" בעיקר בסכסוכים בין בני זוג, אך ניתן לראות יותר ויותר מצבים בהם נעשה שימוש בהוצאת צו כזה דווקא בסכסוכים בין שכנים.

כאשר שכן מטריד את שכנו בכל סוג של הטרדה או בכל דרך שיש בה כדי לפגוע בשלוות חייו, בגופו או בפרטיותו של אדם – תהווה זו הטרדה מאיימת שיכולה לבוא לידי ביטוי, בין היתר, אם :

1. השכן בולש, אורב, מתחקה או פוגע בפרטיות שכנו באופן קבוע.
2. השכן מאיים על גופו, רכושו, משפחתו של שכנו באופן קבוע.
3. השכן יוצר קשר ומטריד את שכנו באמצעות הטלפון, בהודעות כתובות, ברשתות החברתיות, בתליית מודעות כנגדו בבניין או בכל דרך אחרת באופן קבוע.
4. השכן פוגע ברכוש, בשמו הטוב, במוניטין, בחופש התנועה של שכנו באופן קבוע.
5. השכן נוקט באלימות מילולית ומשפילה באופן קבוע.

אם שכן מטריד באופן הזה- לבקש צו הטרדה מאיימת כנגדו!

אם סכסוך השכנים גלש מעבר לאי נעימות בחדר המדרגות או במעלית וגורם למוטרד לחשש, אי נוחות או פגיעה של ממש וניסיון לפתור את העניין בנועם ובדרכי שלום לא צלח, אין מנוס מלבד לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד אותו השכן באופן הבא:

1. איסוף ראיות / עדויות – ככלל שניתן, לתעד את ההטרדה : צילומים, סרטונים, צילומי מסך, עדויות של שכנים אחרים, מסמכים רפואיים וכיו"ב.
2. הגשת בקשה לצו – מגישים בקשה מפורטת כולל תצהיר המבקש ומצרפים את כל הראיות והעדויות שישנן.

כיצד מגן הצו על השכן המוטרד?

אם תתקבל הבקשה, יכול בית המשפט להטיל על השכן המטריד הגבלות שונות ובין היתר:

1. איסור על יצירת קשר בכל דרך שהיא – בעל פה, בכתב, בטלפון, ברשתות ועוד.
2. שמירת מרחק מהמוטרד – ממנו פיזית, מדירתו, ממשפחתו, ממקום עבודתו, מרכושו ועוד.
3. איסור על נשיאת נשק – אם השכן נושא נשק ברישיון וקיים חשש ממשי לביטחון המוטרד, בית המשפט יכול להורות ליטול את נשקו עד להודעה חדשה.

מתי ישכנע בית המשפט לתת צו למניעת הטרדה מאיימת?

מאחר ומדובר בסעד דרסטי המגביל את חופש תנועתו של אדם ועלול לגרום לפגיעות נוספות בו (כמו פגיעה בשמו הטוב) –רק כאשר ישתכנע בית המשפט כי אכן התקיימה אותה הטרדה ובנוסף השתכנע כי סביר להניח כי אותו שכן ימשיך ויטריד בעתיד – ייתן את הצו המבוקש.

לכן, חשוב להוכיח בסיס איתן לבקשה כזו ולא לעשות שימוש לרעה בה, שאחרת ואם יאמין בית המשפט כי הבקשה הוגשה כלאחר יד בכדי לפגוע בשכן ממניעים פסולים, ידחה את הבקשה ויטיל על המבקש הוצאות לא מבוטלות.

יחסי שכנות טובה הינם בגדר אידיליה נכספת ש"פעם" הייתה יותר בהישג יד אך כיום, סכסוכי שכנים (אפילו כאלה המתחילים ממחלוקת קטנה ושולית), הינם דבר שבשגרה ולכן ובמידת הצורך, כדאי לעשות שימוש בכלי זה על מנת להרתיע מהתנהלות פסולה ומטרידה.