נדמה כי מדובר במונח שסר מן העולם ואכן, מרבית האנשים כלל לא מודעים לו אך בפועל, שכירות מוגנת עודנה מהותית עבור ציבור רחב בישראל אשר נהנה מיתרונותיה הרבים שאין כל מחלוקת, כי עולים הם על החסרונות שבה.
שכירות מוגנת כשמה כן היא – מגנה על הדייר (הזכאי לה כמובן) ובעיקר, משרתת את המטרה העיקרית שבשלה נוצרה והיא – מתן אפשרות לקורת גג בעלות מינימאלית שאין ספק, כי בהעדרה, היה ציבור שלם אשר לא היה מצליח להרשות לעצמו לעולם את הביטחון ההכרחי בדיור.
שכירות מוגנת – מהי בכלל ?
אי שם, בראשית קיומה של המדינה ובעקבות שיקולים מדיניים שונים כמו עזרה לאוכלוסיות מסוימות מוחלשות (כמו לעולים חדשים או מעוטי יכולת), נחקק חוק הגנת הדייר שמטרתו לאפשר למי שלא יכול היה לרכוש דירה, להשכיר דירה בתנאים ובמחירים מינימאליים.
בניגוד להסכם שכירות רגיל, בו הצדדים קובעים את הוראותיו (הגם שבנטייה כללית לטובת המשכיר בעל הנכס): את סכום ותקופת השכירות, התנאים לפינוי, פיצוי בגין הפרות ועוד, הרי שהסכם שכירות מוגנת כפוף להוראות החוק המגנות על הדייר בעיקר והוראותיו אינן ניתנות לשינוי.
מה מעניקה שכירות מוגנת לדייר המוגן ?
לשכירות מוגנת יתרונות רבים (בעבור הדייר כמובן) כל עוד עומד בהתחייבויותיו לפי ההסכם ובין היתר:
- דמי שכירות מופחתים קבועים – דמי השכירות נמוכים באופן משמעותי ממחיר השוק, קבועים בהסכם השכירות הראשון ואינם יכולים לעלות (למעט בשקלים בודדים בהתאם לעליית המדד כפי שמתעדכן בחוק).
- השכירות אינה מוגבלת בזמן – הדייר המוגן ייהנה מתנאי השכירות המוגנת עד יום מותו, בניגוד להסכם שכירות רגיל בו תקופת השכירות נקבעת מראש.
- פינוי רק בהתאם לחוק – בניגוד להסכם שכירות רגיל, פה עילות פינוי הדייר קבועות בחוק ואינן ניתנות לשינוי על ידי מי מהצדדים.
התחייבויות הדייר המוגן מול המשכיר:
- הדייר המוגן – חייב לשלם את דמי השכירות במלואם ובמועד ובנוסף, לשלם את התשלומים הנוספים בהתאם להסכם ככל שחלים ולשאת בכל עלויות התיקונים החלים בתוך המושכר. כן, הדייר המוגן לא יכול לנטוש את המושכר.
יצוין, כי ישנם תיקונים שעל הדייר לשאת בהם ביחד עם המשכיר שאחרת, יכול להוות הפרת הסכם העלולה לזכות את המשכיר בפינוי.
- המשכיר – על המשכיר חלות חובות רבות בכל הקשור לתחזוקה של המושכר (מחוץ למושכר) לרבות תחזוקת הנכס והתשתיות (חדר מדרגות, סדקים בקירות, תיקוני אינסטלציה ועוד).
יצוין, כי לעיתים במסגרת ניסיונות בעל הנכס "להניס" את הדייר המוגן מהמושכר, יזניח הוא בכוונה תחילה את תחזוקת הנכס.
אז – מי זכאי לכל הטוב הזה ?
חוק הגנת הדייר קובע מי יהיה זכאי לשכירות מוגנת ובין היתר, יהיה זכאי מי :
- ששילם דמי מפתח על דירה או נכס מסחרי (דמי מפתח = מי ששילם שליש עד מחצית משוויו של הנכס ותמורתו מחזיק בו כדייר מוגן לעיתים בתופסת של דמי שכירות נמוכים מאוד).
- מי שמתגורר בנכס לפני יום 20.8.68 (ואין סייג לדיירות מוגנת בהסכם השכירות)
- קרוב משפחה של דייר מוגן שנפטר ובתנאי שחי עימו במושכר 6 חודשים טרם פטירתו (אם מדובר בנכס מסחרי – אז זכאי מי שעבד בעסק עם הדייר המוגן 6 חודשים טרם פטירתו).
דייר מוגן – בעוכריו של המשכיר
מאחר ועל נכס המושכר בשכירות מוגנת חלות הוראות החוק משמע, דמי השכירות נמוכים ולא עולים ולא ניתן לפנות את הדייר אלא אם כן מתקיימות עילות הפינוי המנויות בחוק, המשכיר בעצם כבול לדייר המוגן לעשרות שנים.
עובדה זו גורמת לתסכול רב אצל המשכירים הללו שכן ומאחר ורוב הנכסים המושכרים כיום בשכירות מוגנת מצויים באזור המרכז ולרוב באזורים אטרקטיביים, הרי שלדידם מדובר בהפסד של אלפי שקלים מידי חודש בגין דמי השכירות שהיו יכולים לקבל בעבור המושכר.
כעת ניתן להבין כיצד זה בכל הסכם שכירות סטנדרטי, מודגש באותיות קידוש לבנה כי "חוק הגנת הדייר לא חל על הסכם זה" ולא בכדי, מאחר וכיום סביר להניח שלא יהיה ולו בעל נכס אחד אשר ישכיר מרצונו את נכסו בשכירות מוגנת ויפסיד במודע אלפי שקלים מידי חודש (!).
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר