אין זאת אלא שצמד המילים "הסגת גבול" ובכל הקשר שהוא, מיד מעוררת תחושות שליליות וקונוטציות בדבר מעשים עבריינים של ממש.
בפועל, אין זה רחוק מהמציאות שכן המדובר בעוולה חמורה (ולעיתים אף בעבירה חמורה) ולא בכדי מעניק המחוקק לנפגע מספר אופציות בכדי להתמודד עם מצבים של הסגת גבול, כאשר העיקרית בהן, הינה הגשת תביעה כספית כנגד מסיג הגבול בבית המשפט.
קניינו של אדם- הגנה משפטית רחבה:
זכות הקניין של אדם, הינה אחת מהזכויות החוקתיות החשובות עליה מגן המחוקק (ובאופן טבעי גם המערכת המשפטית כולה) מפני כל ולא בכדי שהרי, זכותו של אדם לעשות שימוש או ליהנות מנכסיו כרצונו וללא כל חשש לפגיעה בזכות זו, הינה ראשונה במעלה.
עו"ד אריאל דובינסקי מציין כי בהתקיים תנאים מסוימים בחוק, הסגת גבול יכולה אף להיחשב כעבירה פלילית, עם עונש של מאסר בצידה.
ולכן, כאשר אדם מסיג גבול ולמעשה פולש לנכסו, לשטחו או לביתו של אחר ללא רשותו ובניגוד לחוק, מוצעות לנפגע מספר דרכי פעולה בחסות החוק.
מתי ייחשב אדם כ"מסיג גבול"?
מקרים רבים יכולים להיכנס בגדרי המונח "הסגת גבול" ובין היתר:
- כאשר אדם נכנס/ מפריע/ מזיק לשטח/ נכס/ בית של אחר ללא אישור או לאחר שהתבקש לעזוב.
- כאשר אדם מתגורר בשטח של אחר או עושה בו שימוש ללא כל אישור.
- כאשר רכוש של שכן (ענפי עצים, גדר, רכב) נכנס לשטח שכנו שלא כדין.
דרך המלך- הגשת תביעה כספית כנגד מסיג הגבול:
בפני הנפגע האופציות להגיש תביעת כספית כנגד מסיג הגבול:
- תביעה נזיקית– הנפגע יכול לתבוע פיצוי כספי ממסיג הגבול אך רק בגין נזקים ממוניים משני סוגים:
- הפסד כספי- למשל אם רצה הנפגע למכור או להשכיר נכסו לאחר ולא יכול היה לעשו כן בשל מקרה הסגת הגבול.
- הוצאות כספיות- שנגרמו לנפגע למשל, אם מסיג הגבול שבר דלת או פגע בגדר לצורך מעשה הסגת הגבול, הנפגע יכול לתבוע האת הוצאותיו בגין תיקון הנזקים הללו.
- תביעה לדמי שימוש– הנפגע יכול לטעון שבתקופה בה הוסג הגבול, עשה מסיג הגבול בעצם שימוש בנכסו ולכן, עליו להשיב לו דמי שימוש ראויים.
מה צריך הנפגע להראות?
במסגרת התביעה צריך הנפגע להוכיח שניים:
- קיימת הסגת גבול שגרמה לנזק/ להפרעה/ להטרדה/ מנעה שימוש מבעלי הנכס.
- הסגת הגבול נעשתה בניגוד לחוק (גם כניסה לנכס ששוכר מחזיק בו בהתאם להסכם שכירות כדין, נחשבת להסגת גבול בניגוד לחוק).
המחוקק אף מאפשר לסלק את מסיג הגבול בכוח:
במסגרת ניסיון המחוקק להגן על קניינו של אדם, מאפשר הוא עשיית דין עצמי (נדיר במערכת המשפט שלנו) אף לסלק את מסיג הגבול בכוח (!) מהשטח אליו נכנס, אך זאת בהתקיים התנאים הבאים:
- הנפגע הינו בעלי הקרקע בפועל ומסלק בכוח את מסיג הגבול כדי למנוע את הסגת הגבול.
- מדובר בהפעלת כוח במידה סבירה תלוי נסיבות (אין עידוד לאלימות אך נראה כי יש לגיטימציה להגן "על מה ששלך").
- סילוק בכוח של מסיג הגבול חייב להיות בתוך 30 ימים מיום שהתגלה לנפגע דבר ביצוע הסגת הגבול.
עוגמת נפש? לא במקרה של הסגת גבול:
באופן מפתיע וקצת אירוני, בייחוד לאור אופציית השימוש בכוח כנגד מסיג גבול המפורטת לעיל, הנפגע לא רשאי לתבוע במסגרת תביעתו כנגד מסיג הגבול, פיצוי שאינו ממוני בגין עוגמת נפש. דווקא במקום בו עוגמת הנפש נראית לכל וקיימת פגיעה רגשית נפשית ברורה.
כאשר אדם זר נכנס לשטח הפרטי שלך, ללא אישורך וללא הסכמתך, מדובר בפגיעה בזכויות באופן חמור ביותר ולכן, טוב שהחוק מעניק מספר אופציות (הגם שתלויות זמן ועלויות), בכדי להתמודד עם פגיעה זו.