איך להתגרש נכון ולא לפגוע בילדים

כידוע בישראל ישנה עלייה מתמדת בשיעור הזוגות שבוחרים "לפרק את החבילה" ולהתגרש. אך האם ישנה דרך להתגרש נכון ובכך לא לפגוע בילדים?

מדוע ילדים כל כך רגישים לגירושין?

אחת הסיבות שילדים כל כך רגישים לגירושיי הוריהם זאת משום שגם הילדים עצמם נאלצים להתמודד עם הפרידה של הוריהם אחד מהשנייה.  רמת ההשפעה והאופן בו הגירושין ייפגעו בילדים  תלויה בין היתר גם בגילם.

כך למשל, ילדים צעירים מאוד בגילאי 3-5 ייטו לפתח חרדת נטישה ועשויים לחוש כי הם נפרדים מהוריהם בגלל הגירושין. וגם להדחיק את הקשיים מתוך תקווה כי הוריהם יתאחדו מחדש.

בגילאי 6-8 הילדים מסוגלים יותר להביע תחושת העצב והגעגועים למצב שלפני הגירושין, אולם הם עשויים לחוש כעס ואשמה כלפי ההורה שעזב.

בקרב מתבגרים הליך הגירושין עשוי להות איום על תחושת שייכותם ושלמותם. גיבוש זהותם העצמית עשוי להיות מואץ והם אף  ייטו לכרות ברית עם אחד ההורים ולנטור טינה כלפי ההורה האחר, אותו הם יאשימו בהליך הגירושין.

וגם בקרב המתבגרים הבוגרים יותר, בגילאי 15-18, ההשפעה עשויה להיות בדמות של בעיות התנהגות והתקפי כעס. בעתיד הם עשויים לחוש שעדיף להימנע מקשרים זוגיים בשל טראומת הפרידה שהוריהם הותירו בהם.

למותר לציין, כי לגירושין עשויה להיות גם השפעה כלכלית על מצב ההורים. ישנם מקרים שכתוצאה מהגירושין עשוי אחד מבני הזוג לעבור לעיר אחרת.

הדבר מהווה קושי נוסף לילדים, שכן נוסף לחוויית הפרידה הקשה של הוריהם, נכפה עליהם גם לעבור לעיר ולהסתגל למציאות החדשה כמו מעבר של בית ספר וחברים אחרים.

אז איך להתגרש נכון?

תחילה, והכי חשוב, זה לא לגרור את הפרידה לעימות ממושך. ככל שהעימות יתמשך יותר כך עלול יהיה להיפגע הקשר של ההורים על הילד.

זאת מאחר שהילד עשוי לפרש סיטואציה של מחלוקת או ויכוח בין הוריו כמצב מסוכן, וכאשר הדבר קורה לעיתים שכיחות, עשוי הילד לחוש במצוקה רבה מול הוריו.

כלומר, על מנת להתגרש נכון, רצוי לנסות לחתור לסיום הליך הגירושין במהירות האפשרית. זאת על מנת להקנות לילדים בחזרה את התחושה של פעילות רגילה, מבלי שימשיכו לדאוג להוריהם, ובכך ישובו לפעילות שגרתית התואמת את גילם.

בנוסף, רצוי מאוד להימנע מלערב את הילדים בהליכיי הגירושין. כידוע במהלך הגירושין נדונות מספר סוגיות רגישות הקשורות בילדים. לכן ועל מנת להתגרש נכון רצוי להימנע מלשתף אותם, אפילו אם הם בוגרים לגילם.

חשיפת הילדים לסוגיות אגביות בגירושין עשויה להסב להם נזק רב. על כן כדאי מאוד למשל שלא לשתף את הילד בגובה דמי המזונות עבורו או לשאול אותו את מי הוא מעדיף בתור "המשמורן" שלו וגם לא לערב אותו בדבר הסדרי הראייה.

תופעה חמורה נוספת שמאוד רצוי להימנע ממנה על מנת להתגרש נכון, היא הסתה של הילד כנגד ההורה האחר. גובה הלהבות בהליכי גירושין לעיתים עשוי להשתולל.

כך שלצד הוויכוחים והמחלוקות בין ההורים, עשויים חלק מההורים לנסות ו"לרתום את הילד לטובתם", להסיתו נגד ההורה האחר, ולכאורה לייצר בכך ברית עם הילד לצורך הפעלת לחצים על ההורה האחר.

תופעה זו פסולה ביותר, ואף עשויה להסב לילד נזקים ארוכי טווח. על כן ועל מנת להתגרש נכון יש לבודד את הילדים מהליך הגירושין, עד כמה שניתן, ובוודאי שלא להשתמש בהם ככלי להתנגחות בהורה האחר.

לסיכום: עם כל הצער שבפרידת בני הזוג וההחלטה להתגרש לעיתים אין ברירה ואף מוטב כי הילדים יגדלו בבית אוהב מאשר בבית רווי ויכוחים ושנאה הדדית.

על כן ועל מנת להתגרש נכון ולא לפגוע בילדים, רצוי שבני הזוג יעשו מאמצים על מנת לסיים את הליכי הגירושין במהירות ובהסכמה ובטח מבלי לערב את הילדים בהליך.