איך נכון ומתי לפתוח תיק גירושין

פתיחת תיק גירושים הנו מהלך הננקט לאחר שקצו כל הקיצים ולא נותרה הברירה אלא להחליט על הפרדת כוחות ולסיים את פרק חיי הנישואין.

להיפרד באופן פורמלי וחוקי

הדין הישראלי מקנה סמכות מיוחדת לבתי הדין הדתיים בישראל בכל הנוגע לנישואין וגירושין של בני עדותיהם. על כן בני זוג המבקשים להתיר את נישואיהם ולהתגרש, נדרשים לעשות זאת באמצעות בית הדין הדתי בלבד, בהתאם לדתם ובהתאם למקום מגוריהם.

כאמור פתיחת תיק גירושין הנה בבחינת "נקודת על חזור". נקיטה במהלך שכזה תיעשה בדרך כלל לאחר שבני הזוג לא צלחו לשתף פעולה במציאת פתרונות חלופיים על מנת ליישב ולהסדיר את הסכסוך המשפחתי בניהם.

לכן, פתיחת תיק גירושין יכולה להיות בהסכמה או שלא, ומכל מקום ניתן לבצע זאת רק באמצעות בית הדין הדתי. בהקשר זה חשוב לציין, כי בתי הדין הדתיים הם חלק ממערכת המשפט הישראלית.

בדומה לשופטים, גם לדיינים הדתיים סמכויות שיפוטיות. אולם המאפיין המרכזי הוא כי פסיקותיהם יהיו על פי כללי ההלכה הדתית.

לדוגמה וכפי שנהוג בהלכה הדתית, לא ניתן יהיה להתגרש ללא סיבה. לפיכך הצד שתובע להתגרש יידרש  ב"עילה לגירושין", כלומר יידרש להניח את דעתם של הדיינים הדתיים כי פתיחת תיק הגירושין מוצדקת על פי כללי ההלכה הדתית.

פתיחת תיק גירושין והעניינים שנלווים אליו

על כן, לבתי הדין הדתיים הסמכות הבלעדית לדון בענייני נישואין וגירושין בישראל ואין אפשרות להתיר נישואין באמצעות בית משפט אחר.

אולם ישנם מצבים בהם סמכותו של בית הדין הדתי תהא דווקא מקבילה לזו שבבתי המשפט לענייני משפחה. לדוגמה, לצד פתיחת תיק הגירושין יהיו עניינים נלווים נוספים כמו מזונות, משמורת על הילדים והסדרי ראייה.

עניינים נלווים אלו יכולים להיות נדונים בבתי הדין הדתי, בלבד שטרם הוגשה תביעה על כך בבית המשפט לענייני משפחה.

לכן לא מעט פעמים מתפתח מעין "מרוץ" בין בני הזוג בבחינת מי שיגיש ראשון את תביעתו, ישיג בכך יתרון לכאורה בניהול ההליכים הנלווים לגירושין בערכה המתאימה לו.

יתרה מזאת, יש הטוענים כי מרוץ הסמכויות בין בית הדין הדתי ובין בית המשפט לענייני משפחה עשוי לגרום לבני הזוג להיחפז בפתיחת תיק גירושין בשל החשש שבן הזוג השני יקדים אותם ויגיש את תביעתו בערכאה אחרת ובכך מוותרים על מיצוי האפשרות של שלום בית או של גירושין בהסכמה.

סיום התיק במתן תעודת גירושין או סרבנות גט

על מנת להתיר את הנישואין על פי כללי ההלכה היהודית על הגבר יהיה לגרש את אשתו, מרצונו, באמצעות מתן גט ועל האישה יהיה לקבלו מרצונה.

כך שככל וכל הצדדים מעוניינים בכך יסתיים ההליך במהירות יחסית ותינתן לבני הזוג תעודת גירושין שתאפשר לכל אחד מהם התחלה זוגית נפרדת וחדשה.

מנגד ישנם מקרים אחרים בהם אחד הצדדים מסרב להתגרש ועשוי לגרום בכך להימשכות ממושכת של תיק הגירושין.

סירוב מתן הגט או הסירוב לקבלו, עשוי לעיתים לשמש לכל היותר ככלי סחטנות על ידי אחד הצדדים במטרה לנסות ולהשפיע על הסדר הגירושין או על חלוקת הממון בין הצדדים.

בנוסף כדאי לדעת כי במקרים של סרבני גט יש בסמכותו של בית הדין הדתי להטיל עונשים מגוונים על הצד המסרב עד אשר זה יסכים למתן הגט או לקבלו.

כך לדוגמה רשאי בית הדין הדתי להטיל עונשים של שלילת רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מן הארץ ואפילו גם עונש מאסר בפועל.

לסיכום: פתיחת תיק גירושין תיעשה בבית הדין הדתי בלבד. עניינים נלווים לגירושין כמו דמי מזונות, משמורת והסדרי ראייה נתונים בסמכות מקבילה גם לבית המשפט לענייני משפחה.

על בני הזוג לשקול היטב את צעדים בטרם יחפזו ובכל מקרה מומלץ לא להאריך את ההליכים ולפעול בשיתוף פעולה.