מה הדרך המשפטית היעילה לפינוי שוכר שלא מתפנה

במאמר זה נסקור את דרך הפעולה המשפטית היעילה והמהירה ביותר לפינוי שוכר שלא מתפנה מדירת מגורים שחוק הגנת הדייר אינו חל עליו.  

כידוע, חוזה שכירות בין בעל דירה לשוכר בדירת מגורים מאופיין ברוב המקרים בתקופה קצובה בת שנה ואף לעיתים נהוג להעניק אפשרות הדדית להארכת תקופת השכירות בתקופה קצובה נוספת.

בנוסף, מקובל שלצורך הבטחת הוראות החוזה ודמי השכירות, יפקיד השוכר בידי בעל הדירה ביטחונות כספיים כמו למשל עירבון או שטר חוב או כל בטוחה אחרת.

אך מה קורה אם הסתיימה תקופת השכירות ומומשו כל ביטחונותיו הכספיים של השוכר ואילו השוכר מצדו לא מתכוון לעזוב ולהתפנות מהדירה?

מצב זה הרתיע  בעלי דירות רבים שכן לאחר מימוש כל הביטחונות, "תפיסת החזקה" בדירה עדין נותרת בידי השוכר ומונעת מבעל הדירה מלהשתמש בדירתו או להשכירה לאחר.

בנוסף חשוב לציין, כי במקרה כזה רצוי מאוד להימנע מעשיית "דין עצמי" ומפעולות דרסטיות כמו פינוי בכוח של השוכר, החלפת המנעול או ניתוק זרם החשמל והמים בדירה.

בתי המשפט רואים בחומרה רבה בעלי דירות הנוקטים בעשיית דין עצמי לצורך פינוי השוכר מהדירה, אפילו אם השוכר הפר הפרה יסודית את הסכם השכירות.

כך במקרים לא מעטים פסק בית המשפט על תשלום פיצויים כנגד בעלי הדירות בשל עשיית דין עצמי ובפרט מצב בו מנעו מהשוכר שירותים חיוניים בדירה כמו הפסקת זרם החשמל או המים.

אז איך בכל זאת ניתן לפנות את השוכר מהדירה?

הדין הישראלי מאפשר לבצע הליך של תביעה לפינוי מושכר. מדובר בהליך משפטי מקוצר, שכן תביעה כזו נחשבת לפשוטה ביותר להוכחה (חוזה השכירות/שייקים וכו').

תחילה, ובשל המערכת היחסים החוזית בין הצדדים, יש לפנות לשוכר במכתב התראה בו הוא יתבקש להתפנות מהדירה בתוך פרק זמן קצוב. ככל שהשוכר לא נענה לפרק הזמן שהוקצב לו, אזי יהיה ניתן להגיש נגדו תביעה לפינוי מושכר אשר תוגש לבית משפט השלום במחוז בו מצויה הדירה.

יצוין, כי במסגרת תביעה לפינוי מושכר לא ניתן לתבוע את השוכר גם על תשלום פיצויים וככל שישנה עילה נוספת לפיצוי כספי, יש לתבוע זאת בהליך נפרד.

כאמור, מדובר בהליך מקוצר ומזורז אשר מסתיים במהירות יחסית. כך למשל לאחר הגשת התביעה, יעמדו לשוכר 30 ימים להגיש את כתב הגנתו. בית המשפט יקיים דיון בתביעה בתוך 30 ימים מהמועד האחרון להגשת כתב הגנה.

בתום הדיון ועד לא יאוחר מ-14 ימים, ובהנחה שבעל הדירה הוכיח את תביעתו, יינתן פסק דין בו ייקבע גם מועד לפינוי השוכר מהדירה.

הכיצד עלי לפעול אם השוכר לא פינה את הדירה במועד שנקבע בפסק הדין?

ככל שהשוכר לא התפנה מהדירה בהתאם למועד הנקוב בפסק הדין, ובאין מועד כזה בתוך 15 ימים, ניתן יהיה לפנות רשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל) למימוש פסק הדין ופינוי בפועל של השוכר מהדירה.

את הפניה יש לבצע יחד עם פסק הדין, באמצעות הגשת בקשה למתן צו פינוי אל רשם ההוצאה לפועל. לאחר מתן הצו ומכוחו, תישלח לשוכר הודעת פינוי וכן אזהרה נוספת כי עליו לפנות את הדירה בתוך 20 ימים או בתוך מועד אחר שלא יפחת מ 10 ימים, טרם ביצוע הליכים (לרבות בכוח) לצורך פינויו מן הדירה.

אם עדין השוכר מתבצר בדירה ולא מתפנה, ימנה רשם ההוצאה לפועל גורם מוסמך אשר תהא בסמכותו היכולת להיכנס לדירה ולפנות את השוכר, בכל דרך, ולהשיב לבעל הדירה את "החזקה" בדירתו.

לסיכום: כפי שפורט לעיל, אסור לבעל הדירה לבצע "דין עצמי" מכל סוג, ויש לפעול באמצעיים משפטיים בלבד לצורך פינוי השוכר מהדירה.

כמו כן, וחרף העובדה כי לכאורה על בעל הדירה לפעול באופן דו שלבי כנגד השוכר (מתן פסק דין לפינוי השוכר ומימוש הפינוי על ידי הוצאה לפועל). הליכים אלו אינם אורכים זמן ממושך ובהחלט מעניקים לבעלי הדירות יכולת חוקית ופרקטית לפינוי מהיר של שוכר שלא מתפנה.